זה סיפור שמתחיל בקריקטורה. של אסיר שמנער את הסורגים, מת לצאת החוצה, ולא רואה שמימינו ומשמאלו הכל פתוח. אין סורגים. ויש דרך לצאת מהם. דרך שהוא מפספס. מי מאיתנו לא אסיר לפעמים? לכוד בתוך תא כלא רגשי מדומיין.

בין תמונות ההריון הטראומטיות לבוק הבת מצווש שציין את הפעם הראשונה בהרכב המשפחתי החדש, היה גם צילום דוגמנות עם טיפ לחיים שגררתי איתי מאז.

"מה הפטיש הזה של לדבר, אם אפשר להתכתב?" הוא שאל. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק. ואז הבנתי שלא. שיש אנשים שטוב להם ככה. בהולוגרמה של מערכת יחסים, לא במערכת יחסים.

אני זוכרת מה היה בה, בשקית הצהובה של "שופרסל", שנשלחה אליי: כותונת מסאטן, מפתח משוכפל, זוג תחתונים. ומה שלא היה בה: פתק, או כל דבר אישי שיעיד על מה שהיה בינינו.

חופשת הלידה השלישית שלי הייתה שונה מאוד מקודמותיה וארכה שבועיים בלבד. ילדתי בה אני חדשה, פוסט burnout – על התופעה, על הגורמים ועל דרכים לטיפול.