"את לא כל כך אוהבת להיות אמא, אמא" אמרה לי הגדולה לפני ארבע שנים, וצדקה. מאז עשיתי חתיכת דרך, ביחד עם שתיהן, דרך שבה ניקיתי מעצמי סדרי עדיפויות ותפקידים אחרים, ושהפכה אותנו לשלושה חיצים או ארבעה בקבוקי אנרגיה.

"אבל אנחנו משפחה. איך לא התייעצתם אתנו?" היא שאלה אותנו, כשסיפרנו לה ולאחותה שנתגרש. מחשבה על פרידה מציפה דילמה איומה: לחשוב על מה שטוב לך, או על טובת הילדים.

אמא שלי לא בישלה. כי אמא שלה, סבתא שלי רק בישלה וטיפלה בבית ובילדים ונכנסה לאמא שלי לחיים וחיה דרכה, ואמא שלי נשבעה שהיא תהיה אמא אחרת. אז הבנתי שאי אפשר גם לבשל וגם להיות אשת קריירה.