רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

פוסטים אחרונים

סקס אחר

סקס אחר

סקס אחר

רוזנפלד ספר מסעיר
רוזנפלד ספר מסעיר

סרנדיפיטי

את המושג סרנדיפיטי למדתי מ-אסנת מירון, שהפכה מאז לחברה.
הקשבתי לה מדברת עליו בפודקסט של שירלי יובל יאיר והתאהבתי.
סרנדיפיטי הוא מיינדסט שנותן מקום למקריות, דרך פגישות נטולות אינטרס.
זה לא סתם מזל, כי יש שם איזו התכווננות, והתוצאות הן אף פעם לא מה שחזית.
נניח כשאסנת ואני נפגשנו לפגישת סרנדיפיטי,
זה הסתיים בפרופיל לינקדאין מוצלח עבורה (מטלה שהיא דחתה הרבה זמן,
וברוך השם יש לה ים הישגים לציין בו) ובחברות חדשה עבורי.
אם בא לכם ללמוד עוד על סרנדיפיטי, אסנת מופיעה בקרוב כאן.
גם הספר המצוין על גבול המושלם “רוזנפלד” של מאיה קסלר מתחיל בסרנדיפיטי.
טדי ונועה נפגשים בחתונה של חברים שלה.
“עד לאותו הרגע הוא לא יודע שיש אותי.
עד לאותו הרגע גם אני לא יודעת שיש אותו. אבל תיכף נדע”.

ה-יש פסקת פתיחה מושלמת מזו?

Mind Game

בהתחלה נדמה שאין כאן סימטריה.
בצד האחד של הזירה עומד טדי רוזנפלד, גבר באמצע שנות החמישים, עשיר ומצליח, כריזמטי, גרוש פעמיים ואבא לשניים, שמן (זה חלק אדיר ולא שגרתי בדמות העגולה תרתי משמע שהוא).
בצד השני עומדת נועה סיימון. רווקה בת 36, שלא יוצרת כבר שנים את הסרט שלה, שעובדת בשכר נמוך במשרה משפילה ומעשנת גראס או קוק בדירה התל אביבית הקטנה שלה, שאין בה מעלית.
אבל במשחק הזה, שנראה בהתחלה חסר סיכוי וגזלייטרי במהותו, נועה מובילה לא פחות ממה שהיא מובלת, ונוצר שוויון.
שוויון בין שני אנשים שפוחדים לאהוב, פוחדים להתחייב, ובכל זאת חושפים, צעד קדימה שניים אחורה, את הילד הפגוע שמסתתר בהם, ומאפשרים לו ריפוי מסוים.

מאיה קסלר
מאיה קסלר (צילום: איתמר חפץ)

סקס אחר

אי אפשר לכתוב על “רוזנפלד” בלי להתייחס לתיאורי הסקס הכי טובים שנכתבו ever בשפה העברית. זה סקס חי, נושם, פרוע, מזיע, רך ואלים, אמין מאוד, פמיניסטי, שרואים שנכתב בתנופה וללא עריכה.
והסקס הזה, כמו בחיים עצמם, הוא אף פעם לא ערוץ נפרד.
הוא ערוץ תקשורת.
הוא חלק מהתפתחות היחסים, גם אם בהתחלה הסקס לכאורה מקדים מאוד את ההתקרבות הרגשית, בהמשך שני הערוצים משתווים.

קשר מפתח

קשר טוב הוא קשר שיש בו צמיחה והתפתחות. אם את נשארת במהלך הקשר האדם שהיית בתחילתו, אין בזה טעם.
בקשרים הטובים שלי למדתי המון על עצמי.
על מה חשוב לי.
על מה אני זקוקה לו.
על מה מכאיב לי.
על איפה אני חייבת להשתפר.
למדתי גם לא מעט על בני הזוג שלי.
איך לגשת אליהם.
איך להתבונן בהם מהצד ולתת להם להיות מי שהם, איפה להאיר.
איפה לסתום.  
טדי ונועה לומדים זה על זו ומלמדים זו את זה.
רוב השיעורים מכאיבים. אין דרך אחרת.
איפה שכואב יש תנועה.

צום קל

את רוזנפלד התחלתי וסיימתי ביום כיפור, תוך כדי הצום הראשון שלי מגיל 22.
הייתה לי סיבה טובה לצום, לפתוח שערי שמיים.
והיה לי שקט בראש לפני הקריאה, ואז סערה בגלל הקריאה.
זה רומן מסעיר. אין לי מילה טובה יותר.
וחשבתי על משהו חדש שמתחיל אצלי. מסעיר ונעים בו זמנית.
והרגשתי מוכנה לקראתו לגמרי.

6 Responses

  1. כתבת נפלא טלי, על הספר ועל יחסים. מסמנת לי מייד לקריאה.
    יום כיפור שטובעים בו בספר טוב הוא החוויה האידיאלית של יום כיפור בשבילי (עם צום וצום דיגיטלי).

    המון הנאה והצלחה בדרכים החדשות שתלכי בהן, עכשיו ובכלל. שתמיד יהיה מסעיר ונעים בו זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סקס אחר

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

פוסטים אחרונים

תודה שבאתם.

הירשמו כאן כדי לקרוא אותי

בכל פעם שעולה פוסט חדש.