רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

פוסטים אחרונים

שלוש ארבע, לעבודה

שלוש ארבע, לעבודה

שלוש ארבע, לעבודה

שלוש ארבע, לעבודה

ערב אבוד

יצאנו לדייט אחרי כמה זמן יחד, למסיבת יום הולדת של חברה. אני הכרתי את החברה, בעלה ועוד כמה אנשים. הוא לא הכיר איש מלבדי.

כל אחד מאיתנו ניסה להעמיד פנים בפני השני/ה שהכל בסדר – אני שזה בסדר שהוא לא מתנהג באופן שממנו ציפיתי ממנו כבן זוג או לכל היותר דייט מתמשך, ושאני (כהרגלי) מסתדרת לבד,
והוא – שהוא לא מרגיש אבוד באירוע שבו הוא לא מכיר אף אחד חוץ ממני.
לא דיברנו בדרך הביתה על מה שהיה שם, סיימנו בנשיקת לילה טוב,
ולמחרת – חתכתי את זה בהודעה.

כמה חודשים אחרי, הוא פנה אליי במייל כדי להחמיא לי על איזה פוסט.
הגבתי בקרירות, ותיארתי לו סוף סוף איך חוויתי את הערב האחרון שלנו יחד.
הוא ראה את הערב ההוא באור שונה כמעט להחריד.
ובמידה רבה של צדק.
הוא “עשה לי ביירון קייטי”.

האם זו האמת?

ביירון קייטי סבלה עשור מאלכוהוליזם ומדיכאונות חוזרים ונשנים ואף אושפזה.
היא החלימה כשהבינה שהדבר המרכזי שגורם לנו סבל הוא ההיקשרות למחשבות שלנו.
קייטי פיתחה שיטה שנקראת “העבודה”, ועזרה מאז למיליוני אנשים לחיות חיים יותר מודעים,
פחות מכאיבים ויותר שלווים.
השאלה הראשונה בשיטת העבודה היא:
“האם זו האמת?”

שלוש ארבע, לעבודה

שלוש ארבע, לעבודה

קראתי כמה פעמים את המייל מהדייט לשעבר.
הוא שאל עוד שלוש שאלות מהשיטה של קייטי:

  • האם את משוכנעת ב-100% שזו האמת?
  • מי את ומה את חווה כשאת מאמינה שזו האמת?
  • מי את ומה תהיי ללא האמונה הזו?

קראתי את הספר “לאהוב את מה שיש” לפני יותר מעשור, והיישום שלי היה, בלשון המעטה, לא של תלמידה מצטיינת. הבנתי שכדאי שאתרענן ואלמד שוב את “העבודה”.
הייתה לי תחושה פנימית עמוקה שזה ישרת אותי גם בחיים הפרטיים, גם בעבודה וגם באימונים.
אז פניתי לניצן דרור, ונרשמתי לסדנה שלו לצילום התודעה.

מנהל עסקים

בסדנה (המצוינת) למדנו ותרגלנו לא מעט טכניקות בשיטת העבודה. אחת הגאוניות שבהן הייתה האבחנה בין שלושה סוגי עסקים:

  • העסק שלי – כל מה שתלוי בי ושיש לי שליטה או יכולת השפעה עליו.
  • העסק שלו/שלה – כל מה שקשור לאדם אחר, ואין לי שום יכולת לשנות או להשפיע עליו.
  • העסק של אלוהים / המציאות – שכמובן אין לי שליטה עליהם.

הכאב והסבל נגרמים בכל פעם שאנחנו נמצאים לא בעסק שלנו.
למשל – כשאנחנו מצפים ממישהו אחר לפעול כמו שאנחנו היינו פועלים, או כשאנחנו כועסים על הממשלה, מזג האוויר, המציאות הכלכלית, מוות של אדם קרוב ממחלה.
הגישה של קייטי לא מעודדת פסיביות.
נניח – אם אני מתנגדת לשלטון, אני בעסק שלי כאשר אני מחליטה לצאת להפגין, להביע מחאה בדרכים אחרות.
אני בעסק של אדם אחר אם אני מצפה מחבריי לצאת להפגין וכועסת על הפסיביות שלהם,
ואני בעסק של אלוהים אם אני כועסת על כך שהצד שאינו שלי זכה ברוב דמוקרטי.

להתגרש מהמחשבות שלי

תקראו איזה ציטוט מושלם של קייטי, בספר הקטן שלה על אהבה, סקס ומערכות יחסים:

.The voice within is what I’m married to”
.All marriage is a metaphor for that marriage
.My lover is the place that an honest yes or no comes from
.That’s my true partner
.It’s always there
.And to tell yes when my integrity says no is to divorce that partner

סוף טוב

אולי פוסט שמתחיל בערב אבוד, צריך להסתיים בסוף רומנטי, כזה שמספר שהמשכנו מאיפה שהפסקנו, נטולי מחשבות מכאיבות.
אבל לא היה סוף טוב במובן הרומנטי.
כי לדברים יש נטייה לקרות כפי שהם צריכים לקרות.

אבל הערב ה”אבוד” הזה לימד אותי לקח חשוב,
של צניעות והטלת ספק במחשבות האוטומטיות שלי.
ואם זה לא סוף טוב,
אז מה כן?

3 Responses

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שלוש ארבע, לעבודה

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

פוסטים אחרונים

תודה שבאתם.

הירשמו כאן כדי לקרוא אותי

בכל פעם שעולה פוסט חדש.