
אהבה חדשה
לדייט הבא שלי כבר יצאתי בגישת האודישן ההפוך. מתוך ידיעה פנימית שלא משנה מה יקרה, את האודישן שלי מול עצמי כבר עברתי.
וישבתי מול הגבר היפה הזה, ותהיתי רק אם הוא יידע להכיל את הטוב הזה, שסופסוף השתכנעתי שהוא אני.

חפצים
אני זוכרת מה היה בה, בשקית הצהובה של "שופרסל", שנשלחה אליי: כותונת מסאטן, מפתח משוכפל, זוג תחתונים. ומה שלא היה בה: פתק, או כל דבר אישי שיעיד על מה שהיה בינינו.

מומחית אפליקציות
"זה לא מהר מדי?"
שאלה אותי הגדולה, כשראתה אותי עם הנייד, מעבירה את האצבע ימינה. "למה מהר?" שאלתי אותה. "עבר כולה חודש וקצת. והייתם מלא זמן ביחד". היא אמרה לי. "אולי תחכי?". אמרתי: "זאת שאלה מעולה" (טכניקה מצוינת כשרוצים לחשוב על תשובה, כשמגיעה שאלה מכשילה). "אני אדם זוגי. אני אוהבת להיות בזוג. וברור לי שייקח לי זמן למצוא מישהו שימצא חן בעיניי, אז אני מעדיפה לחזור מהר למגרש."

רובוטריקים
"מכתב שחרור" קראתי למכתב שכתבתי לו, והתכוונתי לכל מילה. זו לא הייתה טכניקה. בקורס executive consulting למדתי משפט של קוהוט: "מאחורי כל התנגדות, מסתתר כשל אמפתי".

Be My Valentine
"מחר ולנטיינ'ז דיי"
היא אמרה את המשפט הזה המון שנים, ולכסנה אליו מבט. והוא ענה לה: "זה חג של נוצרים". כשהזכירה את ט"ו באב, הסביר לה "זה חג של דתיים".
כמה שנים לקח לה להבין. שאין הרבה סיכוי שהוא יראה שמתחת לפמיניסטית המאוד לא קפיטליסטית מתחבאת אישה שרוצה שהוא יעצור לרגע, ישים לב ויחגוג אתה את האהבה שלהם. הוא כתב לה פעם: "ל-X שאני אוהב הכי בעולם" על פוסט איט צהוב, והיא הלכה עם הפוסט איט הזה שנים בארנק, עד שהוא התפורר. ואחרי כמה שנים הפסיקה להזכיר תאריכים רומנטיים. כי הרגישה שיש להם כבר הרבה פחות מה לחגוג.