"מה רומנטי בעיניך?".
הייתי בטוחה שזו שאלה מהשאלון של יאיר לפיד, כשעוד הייתה לו תכנית אירוח. אז לא. מסתבר שהוא שאל שם 20 שאלות אחרות. ועדיין. שאלה מעניינת, לא?
"נסענו לחתונה של ילד של חברים שלנו בשוויץ. זה היה משתה של שבוע. כמה חודשים אחר כך הם התגרשו".
אחרי שההורים שלי סיפרו לי ולאחותי את הסיפור הזה ששמעו מחברים שלהם, היה לנו מן כלל במשפחה שככל שמוציאים יותר כסף על החתונה, כך הנישואים קצרים יותר. אלאניס מוריסט בטח הייתה אומרת שזה קצת אירוני, שאירוע שעומד בכל כללי הרומנטיקה ואף מעבר להם (הטסה לחו"ל של עשרות אנשים, אירוע בסוג של ארמון, נשפים כל ערב, מתנות יקרות לאורחים), לא מעיד דבר על חוסנו הזוגי של השניים שלכבודם התרחש.
מצד שני, אני התחתנתי בטקס משפחתי צנוע בקפריסין. קיצר, אין חוקים.
"הוא מטורף עליי. הוא קנה לי שעון ריצה של גרמין, קולטת?"
היא סיפרה לי על איך שגרמו לה להרגיש המתנות שהרעיף עליה האיש שלה. אגב, לא זה שהיא נשואה לו. ובהתחלה זה היה נראה לי טיפה שטחי. ממתי מתנות מסמנות אהבה? אבל אז קראתי קצת על 5 שפות האהבה של דר' גארי צ'פמן. והבנתי כמה חכם האיש שלה, שלמד ודיבר את שפת האהבה שלה בדיוק.
צ'פמן מבחין בין 5 שפות של אהבה, שלכל אדם יש סוג אחד או שניים דומיננטיים במיוחד.
השפות הן – מילות חיבה – מחמאות והערכה, בילוי זמן איכות משותף, קבלת מתנות, נתינה וסיוע, מגע גופני.
"הוא לא שם לב שהסתפרתי. או שקניתי בגד חדש. הוא לא באמת רואה אותי."
היא מרגישה שהיא הפכה שקופה. שבעלה כבר לא מסתכל על האישה שהיא. בחוץ גברים מסובבים אחריה את הראש, ובבית לא. היא נטרפת מזה, אבל איך אפשר באמת לראות מישהי שאתה נשוי לה שני עשורים בעיניים חדשות? השפה הדומיננטית שלה היא שפת מילות החיבה. השפה שלו היא שפת הנתינה והעזרה. הוא חושב שזה שהיא לא צריכה להזמין אף פעם בעל מקצוע הביתה כי הוא מתקן מייד את כל מה שדורש תיקון, עוד לפני שהיא מצייצת, ושהיא יכולה תמיד להישאר עד מאוחר בעבודה כי הוא יגיע מוקדם להיות עם הילדים, הרבה יותר חשוב מכך שהוא פספס את חידושי המלתחה או השיער שלה.
"איך אדע מה שפת האהבה שלי? ומה שלו?"
היא שאלה אותי. חזרתי שוב לצ'פמן. למדתי שהדרך הנכונה ביותר לזהות את שפת האהבה שלך, ואז של בן או בת הזוג שלך היא לשאול את עצמך 3 שאלות:
- איך אתם עצמכם מבטאים אהבה לאחרים בדרך כלל? התשובה על השאלה הזו תרמוז לכם איך אתם מעדיפים להיות נאהבים.
- על מה אתם מתלוננים לעיתים קרובות? אם למשל על העובדה שלא קונים לכם מתנות, כנראה שזו השפה העיקרית שלכם.
- מה אתם מבקשים מהפרטנר שלכם לעיתים קרובות במיוחד?
"כשהאהבה נעלמת, גם הצורך בשפה נעלם"
חשבתי. ונזכרתי בדיעבד שכשהפסקתי לאהוב היו לי שני סימנים.
הראשון היה אדישות ואילמות. לא יכולתי לזהות אז מהי שפת האהבה שלי, כבר לא התלוננתי לעיתים קרובות על הפער בשפה בינינו, אפילו לא ביני לבין עצמי. הפכתי אדישה. והשתתקתי. כלומר דיברתי כמובן. אבל לא אחת משפות האהבה. דיברתי את שפת השותפות, את שפת הסידורים, את שפת ניהול הפרויקט המשותף הזה שנקרא בית עם שתי ילדות.
הסימן השני לקץ האהבה היה שהפכתי למשק אוטרקי – היות והבנתי שהסיכוי לקבל מענה למה שהזדקקתי לו נמוך, התחלתי לספק את הצרכים שלי עבור עצמי. עשיתי פרויקטים מטורפים בעבודה שסיפקו לי מחמאות והערכה, את זמן האיכות המשותף העדפתי לבלות עם חברות, קניתי לעצמי בגדים ומתנות. חייתי במקביל.
"פשוט הלכתי בסופר פארם ורחרחתי בקבוקים, עד שהבנתי שהריח הזה הוא את"
היינו חודש יחד והוא נכנס אליי הביתה עם חיוך מבויש, מחזיק שקית קרטון לבנה. זה לא היה חג, יום הולדת או אירוע ראוי לציון. ערב רגיל. עפתי מזה, ואחרי התודה אמרתי לו: "חתיכת אומץ יש לך. לבחור בושם למישהי שאתה מכיר חודש" והוא ענה לי את המשפט למעלה.
כן. מסתבר שמתנות מדברות גם אליי. ואולי גם זה שלא קיבלתי בושם מגבר מאז התיכון ועד אליו.
ומאז הוא צבע לי קיר בסלון, ניגר לי שולחן, התקין מנורות, בילה איתי חופשות פשוטות אבל שוות, אמר לי שהוא אוהב אותי לפחות 3 פעמים בשבוע ונגע לי בלב בעומק שאף אחד לא נגע לפניו.
ולקח לי זמן לוותר על האילמות והאוטרקיה. והוא חיכה בסבלנות.
אז אולי התשובה לשאלה "מה רומנטי בעיניך?" כשאוהבים היא פשוטה וקצרה יותר.
"כמעט כל הדברים שהוא עושה".
התמונה: מתוך אפליקציית ביטמוג'י, ששלחה לי הבת הקטנה שלי.
17 תגובות
מקסים!!! ממש לא חשבתי על זה עד עכשיו. ללא ספק אצא למשימת חקר 🙂
רומנטי בעיניי הוא חופש,
נכון שיש חשיבות לשפה משותפת, מתנות, דאגה ועזרה,
היה לי בן זוג שחי על גינונים רומנטיים – הביא פרחים כל שישי, כתב מכתבים, קנה מתנות ואהב אותי עד בלי די, אבל לא היה לי חופש ואני נלחצתי וקמלתי ובטח שלא יכולתי להחזיר באותה שפה. אח״כ הגיע בן זוג שפשוט שחרר, איפשר לי לעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה, ופגש אותי בנקודות הזמן שהתאימו לשנינו, בלי חוקי רומנטיקה, ובלי גינונים אין סופיים.
התחתנו בחתונה קטנטונת וצנועה, ולמרות השגרה, הקשיים והשחיקה גם היום אחרי 23 שנים יחד, יש לי את החופש להיות אני – וזה הכי רומנטי בעיניי.
כמו תמיד נגעת וחידדת – תודה
תודה עידית יקרה. רומנטיקה אמיתית היא באמת פשוטה ובלי חוקים. והעיקר בה הוא החופש להיות את. תודה על הקריאה המתמידה.
מקסים.
תודה רבה:)
שפת האהבה שלנו היא לא דבר מקובע-כמו שבמהלך החיים אנחנו יכולים ללמוד עוד שפות מלבד זאת שהיא שפת האם שלנו ככה גם באהבה הצרכים שלנו יכולים להשתנות. אני די בטוחה ששלי התחילה בצורה מסויימת והיום היא שונה ואין לי ספק שאני דוברת יותר מאחת .
מסכימה איתך שכמו כל דבר בחיים, ההעדפות והצרכים שלנו משתנים גם הם. וכל עוד יש קשב לעצמנו ולאדם שאיתנו, אפשר לחגוג במלון מונטיפיורי:)
וואו איזה פוסט מעניין ומעורר מחשבה… צריכה לנתח מה הסוג שלי… ומה שלו… וחושבת לעצמי אם אני מספיק כמה להגיד את מה שבאמת או את מה שאני חושבת שיישמע הכי נכון להגיד בקול רם. זה הזכיר לי את שנת ה״אבל״ שחוויתי שהבעל שלי החליט שהוא מעדיף לצאת לרכיבות ארוכות עם החבר׳ה במקום לבלות איתי את הארבע שעות היחידות שהיו לנו אז ביקום כולו לעצמנו בלי לקושש סידורים. לא האמנתי שיש באמת מישהו או משהו שהוא עדיף על הביחד הזה. התאוששתי ולמדתי להנדס לעצמי את הזמן ולמצוא זמנים אחרים וכשפעםההרכיבה בוטלה והוא שאלת מה עושים אמרתי שאני הולכת ליוגה ולקפה עם חברה … לא ממקום של דווקא אלא כי באמת בניתי לי חלופות. ואולי הבילוי זמן משותף הזה נראה לי הכי לשוב פשוט כי יש ממנו תמיד מעט מידי… כל השאר הם יחסית פחות תובעניים… קצת מודעות, תשומת לב, תקשורת טובה , אבל למצוא את הזמן האמיתי ביחד שהוא לא כמו שתיארת מאוד יפה, שיח על מטלות וסידור עבודה, זה אתגר. טלוש, את אלופה בלגרום לי לחשוב ולהפוך בדברים וזה כיף גדול. תמשיכי 😘😘😘 דש חם מפולין הרחוקה
תודה גליוש. מעניין מה שכתבת, ובעיקר לגבי העובדה שבמקום להרגיש קורבנית שהוא לא דיבר בשפת זמן האיכות, מצאת לך תחליף לצורך הזה, גם אם זמני וחלקי. כל עוד יש עניין בשפה של האדם השני וקשב, הדברים יחסית פשוטים לתיקון בעיניי. מקווה שאת עושה שופינג מטורף. נשיקות.
ט. הנפלאה,
תוך כדי קריאה עלה לי בראש "לכל אחד מהם שפה משלו…" כדברי המשוררת נעמי שמר.
אני גם חושבת שלכל אחד שפה משלו שלאו דווקא ורבלית, רק צריך לשים לב אליה ולקלוט אותה.
סופ"ש נעים ע.
בהחלט ע. הקשב הוא הדבר הכי חשוב. סופ"ש נפלא.
אין לי מה להוסיף על המשפט הסוגר. זה אומר הכל.
תכלס:)
כתבת מקסים וכל כך נכון …
מזדהה ..
תודה
נ.ב. את תמיד כותבת מקסים. אבל מבחינתי – הפעם במיוחד.
תודה רבה חמוטל. ממש!
טלוש פוסט מקסים ומרגש, מזדהה עם כל כך הרבה ממה שכתבת כאן.
למדתי בזוגיות הקודמת שלי שבסופו של יום, וכשהשנים עוברות, שפת האהבה של שני בני הזוג חייבת להסתנכרן אחרת נוצר פער… ובפער הזה קבור הכלב.
בשנים הראשונות של הזוגיות ולצערי גם הרבה שנים אחרי אנחנו לעיתים חושבים שכך זה צריך להיות. שאולי זו השחיקה, ואולי כך זה אחרי הרבה שנים, אבל האמת היא שאנחנו לא מקשיבים לאיתותים ולנורות האזהרה.
כשהלב שלי עבר אחרי כמעט שני עשורים לדבר בשפות אחרות וחדשות לי משפת האהבה שהכרתי, הבנתי שהגיע הזמן לחשוב מה קורה כאן.
רומנטי מילה מאוד גדולה ומתעתעת. הוויה שיש לה כל כך הרבה תחושות רגשות וציפיה…
לחלק מאיתנו היא מעבירה בראש תמונות של שקיעות ויין מול הים… אבל אני חושבת שסיכמת את ההוויה הזו בצורה מושלמת…
"מה רומנטי בעיניך?" כשאוהבים היא פשוטה וקצרה יותר.
"כמעט כל הדברים שהוא עושה".
תודה תמרי על המילים החמות שלך שתמיד יוצאות מהלב ומוסיפות עוד מימדים לכתיבה שלי.
לא רק הסנכרון חשוב, בעיניי הקשב לשפה של עצמי ושל האחר הוא הקריטי, וכשהאהבה נגמרת הקשב לאחר נגמר, או אולי להיפך?