
"מבול"
השיר הזה של קרן פלס ליווה את הסדרה "מחוברים". קראתי שנים קודם בהתמדה ב"7 ימים" את המדור של דנה ספקטור, שסיפר עליה ועל א', בעלה ההייטקיסט. בסדרה ראיתי אותם בפועל. אותה מעשנת בשרשרת וכותבת לדדליינים של ימי שלישי ואותו מתקשר רגוע מנסיעות עבודה תכופות בסין כשהיא על סף איבוד עשתונות עם הילדה הקטנה שלהם. נזכרתי שראיתי אותם איזה יום יושבים איתה בשדרות רוטשילד. זוג תל אביבי קולי. ניגשתי כמו איזו גרופית ואמרתי לה שאני ממש נהנית לקרוא אותה. היא התרגשה. ואז היה הפיצוץ הזה, של ההתאהבות שלה ברן ששיחק בעונה השניה של "מחוברים", ושל כל התגובות האיומות שהיא חטפה כשהעזה להתגרש. כמה שנים אחרי, מייד כשהתגרשתי קראתי את המונולוג של דנה בספר "ערות", והבנתי על מה קרן שרה בפתיח של "מחוברים": "כשיירד מבול על הרחוב, אני אהיה לי גג לשמור אותי קרוב, בחורף מתרחב ברחובות צרים, אני אהיה לי אש מאנשים קרים."
"לילה 1 באפריל"
את ההצגה הזו שקרן פלס יצרה ושיחקה בה לא ראיתי. הנושא היה נפיץ לי מדי. אבל כן הכרתי את שיר הנושא, ראיתי כתבות וקראתי ראיונות עליה. זו הייתה הצגה על בגידה של אשה נשואה ואם לילדים עם איש אחד. גם שם, כמו אצל דנה, הייתה כנראה התפוצצות של תשוקה וקרב איתנים בראשה בין "שדה" ל"נזירה". הכרתי את הקרב הזה. מי לא מכירה אותו? ואיזה אומץ זה להביא את עצמך במלואך וליצור הצגה הזו, בטח כשאת חיה עם נועם טור.
Fully Engaged
מחקרים עדכניים מראים שרק 15% מהעובדים בארה"ב וכ-10% מהעובדים באירופה מחוברים למה שהם עושים. לשמחתי אני עובדת בארגון שאני מעריכה שהיחס בו הפוך, אבל הנתונים לא זרים לי מחלק מהארגונים הקודמים. קרן הגיעה להופעה באמפי שוני, רגע אחרי הקורונה והמלחמה האחרונה מפוצצת אנרגיות, מחוברות ותשוקה לעשייה שלה. היא טרפה את הבמה.
כשאנחנו בוחנים מנהלים בכירים לתפקידים בקורנית, חלק ממסלול המיון הוא העברת מצגת.
אחד הפרמטרים להצלחה הוא: Did they own the room? .
קרן דפנטלי owned the arena.
Mentoring is the new black
בהיעדר טלויזיה בבית (מומלץ בחום!), אני רק שומעת על זה שקרן היא מנטורית ב"הכוכב הגדול הבא". בהופעה היא הזמינה את רביב כנר לשיר איתה, כשווה אל שווה. זה היה תענוג אמיתי.
לפניו היה זה המנטי רון בוחניק שאיתו שרה את "שקופים" ו"מעבר לנהר". כמו אצל קרן, גם בארגון, מנטורינג היא דרך להעביר את כל הטוב שבך הלאה, לפרגן לאדם צעיר ומוכשר ולהישאר רלוונטי למגוון סוגים של קהלים.
Body Positive
אחד הדברים היפים שקרן עושה בהופעה הוא מתן הקרדיט. כמו מנהלים גדולים, אחרי שבמשך כל ההופעה חלקה את הפרונט של הבמה עם הנגנים שלה ועם זמרים אורחים, קרן פירטה רשימה ארוכה של תודות, שאחת מהן הכי נגעה בי. "לסטייליסטית שלי, שהכריחה אותי להפסיק לשים מחטבים, ואמרה לי שככה, כמו שאני זה טוב". אני בתקופה פחות רזה. כנראה הנחת, הפוסט קורונה ועוד שלל תירוצים עשו את שלהם. קרן עלתה לבמה קורנת, יפה, סקסית, שופעת חום ואותנטיות, בדיוק כמו שהיא, וזה גרם לי להרגיש נפלא.

"באת לי פתאום"
היה השיר הראשון שהוא שלח לי בספוטיפיי, יום אחרי הדייט הראשון שלנו, ב"גזיבו" בהרצליה. הדייט היה מושלם, ארבע שעות שהרגישו כמו דקה. את השיר הזה הכרתי מהקורונה, כשקרן פלס ורוני אלטר הזמינו נשים דוברות עברית מחו"ל לשיר כל אחת חלק מהשיר. התוצאה המושלמת כאן.
הציניות התל אביבית שלי לא מיהרה להתמסר למילים, אבל כמה ימים אחרי, חשבתי שקרן ניסחה בדיוק את מה שהרגשתי (ואני עדיין מרגישה) לגביו: "זו כמעט הייתה שעת בין הערביים של חיי, אבל את באת לי פתאום".
ובשוני ביום שישי, קרן סיימה את ההופעה בשיר המופלא הזה, עם הריבועים של הנשים ששרות במסך המפוצל מאחוריה, והוא חיבק אותי, ולחש לי באוזן: "זוכרת?"
4 תגובות
קישורים נפלאים, כיף לקרוא ומעורר הרבה מחשבות על כל כך הרבה דברים
תודה רבה תמר יקרה
בוקר טוב, נהנית לקרוא על הבוקר עם הקפה במשרד. את כותבת מקסים. תודה !
הכי כיף לי להיות התוספת שלך לקפה:)