רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

פוסטים אחרונים

האירוע שהוא אני

האירוע שהוא אני

האירוע שהוא אני

חיה גרץ-רן
ציור: חיה גרץ-רן

“להבין את גודל האירוע”

שנים לא הבנתי מה אני מביאה לשולחן.
איזה ערך אני מביאה בעבודה.
איזו אשת מקצוע אני.
איזו חברה אני.
איזו אמא אני.
איזו בת זוג אני.
איזו כותבת אני.
איזו השפעה יש למילים שלי על חיים של אנשים.
כמה אני אמיצה בהחלטות שלי,
וכמה מהר אני מקבלת אותן.
כמה אני יזמת ויצירתית ו-מייקרית.
לא הבנתי את גודל האירוע שהוא אני.

“איזו יפה את”

הפעם הראשונה ששמעתי את המשפט הזה
הייתה בגיל 41, כשהתגרשתי.
זו גם הייתה התקופה שהתחילו איתי הכי הרבה ברחוב.
לא הייתי מעולם על הטיקט של היפה.
בבית שגדלתי בו העריכו חריצות, הצטיינות, אחריות.
אופי.
צחקתי על זה שהתחילו איתי מלא עם ענת, הפסיכולוגית שלי דאז, והיא אמרה:
“ברור, גברים נמשכים לאישה שבוחרת לעשות שינוי”.

“לא ביג דיל”

בספר “בוחרים להרגיש טוב”,
דר’ דיוויד ברנס עוסק בטיפול בדיכאון
באמצעות “תיקון” עיוותי תפיסה, ואז שינוי התנהגות.
אחד מעיוותי התפיסה המופיעים בספר נקרא:
הקטנה והגדלה:
הקטנה של ההצלחות והכישרונות,
הגדלה של הכישלונות.
רוב חיי עברו ככה –
עם הישגים שנראו לי טריוויאליים ומובנים מאליהם, וכישלונות שהרגישו מהדהדים וטראומטיים.

“תודעת בור ובאר”

יועצת ארגונית מבריקה, פתי בראל, לימדה אותי
את הקונספט החכם הזה.
אדם בתודעת בור מתמלא רק מבחוץ – מתרסק ממשוב שלילי, ממריא אל על ממשוב חיובי.
אדם בתודעת באר הוא בעל תודעה יציבה,
שנובעת מתוך עצמו – שלם עם הליבה שלו,
ולא מושפע כמעט ממה שאומרים עליו, לטוב ולרע.
כמובן שהדברים מורכבים –
אפשר להיות בתודעת בור בתחום אחד (נניח מקצועי) ובאר בתחום אחר (נניח זוגי או הורי).
רוב חיי הייתי בתודעת בור – אם שיבחו אותי,
הלכתי על ענן, אם ביקרו אותי בחריפות – נמחקתי.
איזה בזבוז.

המסע ההכרחי של ה-לבדות (שאינה בדידות!)

המסע הזה, לעבר תודעת הבאר והבנת האירוע שהוא אני, התחיל כשהתגרשתי.
נאלצתי לפתח תודעת באר באימהות, כי הילדות היו פגועות וכועסות, והייתי צריכה לתחם את זה כדי להבין מבפנים שאני אמא טובה, למרות הבחירה להתגרש.
פיתחתי תודעת באר במסוגלות כלכלית ואופרטיבית – לפרנס את עצמי לבד, ללמוד לפתוח בקבוק יין בעצמי, לשלם ביטוחים ומשכנתא.
כשהייתי בתקופות זוגיות זה היה מענג, אבל,
אם להודות על האמת, חלק ניכר מהזמן גם מיסך
את ההבנה שלי את גודל האירוע שהוא אני.

המסע המורכב לזוגיות

ישבתי לקפה עם חברה, אלופה בתחומה – מרצה, כותבת בגלובס, בכירה בארגון משמעותי.
דיברנו על התהליך הזה, של הבנת גודל האירוע
שהוא אנחנו.

וגם על שני הקשיים שהבנת גודל האירוע שהוא אנחנו מייצרת באיתור זוגיות מיטיבה
בפרק ב’ או ג’ או ד’.
הקושי האחד –
לאתר גבר שיבין את גודל האירוע שהוא אני,
ויחגוג אותו, במקום להיבהל ממנו.
הקושי השני –
שאותו גבר יהיה אירוע בעצמו – בעל ערך משמעותי, שמכיר בערך של עצמו
בדיוק באותה מידה שהוא מכיר בערך שלי.

שיחת הקפה הזו התקיימה אחרי קשר של כמה שבועות עם גבר, שצלח בקלות את שני הקשיים.
הוא היה אירוע בעצמו, והבין את האירוע שהוא אני ביג טיים, אולי עוד יותר ממה שאני מבינה אותו.
זה היה שילוב נדיר, שלא האריך ימים, בגלל פערים אחרים בינינו.
שנינו הבנו שהפערים האחרים בינינו
יביאו לאורך זמן לתסכול עמוק.

אבל הקשר הזה הביא איתו, כמו השנים האחרונות, עוד דיוק במה חשוב לי –
קשר הדדי ומרגש, של שני בני אדם שנפגשים, מבינים עד הקצה את האירוע שהם,
וחוגגים זה את זו וזו את זה.

וזה יקרה.
האיש שהוא האירוע שלי מחפש אותי גם.

28 Responses

  1. נהדרת שאת! תענוג לקרוא❤️
    ובסוגיית ה״לאתר גבר שיבין את גודל האירוע שהוא אני ויחגוג אותו במקום להיבהל ממנו״:
    אם נבהל ממנו, תודה רבה לו על זה שככה הוא ניפה את עצמו מאלה הראויים להיות בקרבתי. כי סימן ההיכר הראשון של הנכון לי, הוא, שהוא רואה את כל גודלי וזה ממש ממש מתאים לו. כי זה גובה העיניים •שלו• 😊

  2. וואוו…
    בכתיבתך המשובחת כתבת אותי.
    איזו דרך לקבל, להעריך, לנשום באהבה את האירוע שהוא אני.
    תודה,
    פנויה לקפה?

          1. את בהחלט אירוע לחגוג אותו
            נהנית לקרוא את הבלוג
            ואת הסיפור הפנימי שאת מביאה
            מידי שבוע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

האירוע שהוא אני

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

פוסטים אחרונים

תודה שבאתם.

הירשמו כאן כדי לקרוא אותי

בכל פעם שעולה פוסט חדש.