pleasurebeforebusiness.co.il logo

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

Pinterest

פוסטים אחרונים

ספר הגברים – והיגדת לבתך

ספר הגברים – והיגדת לבתך

ספר הגברים – והיגדת לבתך

ספר הגברים
ספר הגברים

“שבע שנים של גבר זו שנה אחת של אישה”

כתוב בצדו האחורי של “ספר הגברים” מאת ננו שבתאי. ספר שקראתי כשעוד הייתי מאוד נשואה. “אישה אחת אמרה לי שמבחינתה שבע שנים של גבר זאת שנה אחת של אישה. זאת אומרת שאם היא פוגשת לדוגמה גבר בן 35, אז בעצם הוא רק בן חמש, או אם היא פוגשת גבר בן 42, אז הוא כבר בן שש”. למרות המשפט הזה, בספר אין שנאת גברים. יש בו אוסף מכאיב של קשרים ופגיעות, נפילה חופשית שנופיה מתחלפים בקצב מסחרר, בין גבר לגבר. שבתאי נותנת בגברים המתחלפים פנים ושמות – “המשורר”, “הרופא המושלם”, “הבן של המגיש”, “האדריכל – חרא”. כל גבר הוא אפיזודה. חלקן הקטן מצחיקות, חלקן איומות או מזוויעות, חלקן מכמירות לב ומעוררות הזדהות.

והיגדת לביתך

הגדולה שלי בת 16.5, הקטנה בת 12.5. אין טעם שאלמד אותן על גברים. לכל אחת מאתנו יש את מה שקוראים בתודעת העל “במת המשחק” שלה. אני משתדלת לתת לכל אחת מהן לשחק במרכז במת המשחק שלה. לא לדרוש מהן לשחק את המשחק שלי, לא לתת לחלקי התפאורה שלי להפריע להן. אבל יש כמה דברים שהייתי רוצה להגיד להן, עם תחילת המסע שלהן בעולם הגברים.

“אני מאמינה, אבל גם מתבוננת ואוספת סימנים”

ענתה לי חברה, שבעלה לשעבר בגד בה עם החברה הכי טובה שלה, כששאלתי אותה איך היא נותנת אמון בגברים.”איזה סימנים?” שאלתי. “איך הוא מתייחס למלצרים, האם הוא אוהב את העבודה שלו או מתמרמר עליה ונתקע, איך הוא עם האקסית שלו, מאיזה בית הוא הגיע, האם יש שם קשר משפחתי חזק או מנוכר, האם הוא עומד במילה שלו – אליי, לעצמו, מי החברים שלו ואיך הוא מתנהג איתם, במה הוא משקיע זמן וכסף ואיפה הוא חוסך, האם הוא רק או בעיקר לוקח, או נהנה לתת. כל אחד מהפרטים האלה הוא השערה. ביחד מתחברת לי תמונה”. יותר משנתיים ביליתי עם גבר כשהעיניים שלי עצומות לרווחה. ואחרי השיחה איתה, התבוננתי מבט ארוך ונוקב וספרתי סימנים שהחמצתי. זו עצה טובה, ילדות, קחו אותה.

פנוי זה השחור החדש

פנוי זה לא רק לא נשוי. פנוי הוא מי שהלב שלו פנוי, נדיב ופתוח לאהבה אמיתית. מכאיב לפגוש את מי שנראים פנויים, אבל פנויים בעיקר לעצמם. ניוזפלאש למי שכמוכן, ילדות, יש גנטיקה של טיפול בדם (סבתא פסיכולוגית ואמא מנהלת משאבי אנוש) – זה בסדר גמור אם בן הזוג שלכן יהיה קצת פצוע, אבל אל תאפשרו לו לדמם עליכן לאורך זמן.

הפכים נמשכים זה אובר-רייטד

חפשו את הדומה לכן. לא שכפול, רק מראה של הערכים החשובים לכן. רוצות לדעת את שלי? נדיבות רגשית, נימוס, אותנטיות, חריצות, חוסן, אומץ, מיקוד שליטה פנימי. היתר שולי.

רודן, מוזיאון ישראל.
רודן, מוזיאון ישראל.

תתרחקו מטווסים

מי שפתור עם עצמו לא צריך לפרוס את הנוצות שלו לעיתים קרובות. הנוכחות והעשייה מדברות עבורו. לטווסים יש אגו ענק. הם ינסו לשנות אתכן כדי שתתאימו לויז’ואל שיש להם בראש (“למה את רצה רק חמישה קילומטר? תנסי חצי מרתון. קטן עלייך”, “אני מעדיף רזות, רצוי מאוד רזות”). הם צמאים לכך שתתפעלו מהן. זה קצת מעייף.

ציניות זה מושלם. לידידים

בארגון שעבדתי בו פעם, הנחיתי עם המנכ”ל שולחן עגול. הייתה שם ציניות בחדר והרבה ממנה, והוא כינה את זה: “רעל ארגוני”. ציניות היא רעל גם למערכות יחסים רומנטיות. ציניות זה האיש המנוסח לעילא, שיחליף איתך וואטסאפים שנונים למות, אבל לא יתאהב בך לעומק או יביא לך פרחים, כי זה סאחי.

בדיוק כמו בשיר “חתולים“:
“בא לי לומר:
זוכרת אז בתיכון? חיינו כמו בסרט נעורים
את גילמת את מלכת השכבה ואני בתפקיד הידיד
השירים שרקדנו בנשף כשהבנת שאני מה שחיפשת עדיין מתנגנים באזניי
אבל מרגיש לי שזה קיטש אז כותב:
“קולטת כמה זמן עבר מהתיכון? וואיי וואיי”

פסל שקיבלתי מדיתי, ויושב אצלי על שולחן הכתיבה
פסל שקיבלתי מדיתי, ויושב אצלי על שולחן הכתיבה

ככה – בדיוק כמו שאתן, ככה זה טוב

ילדות, תיכף אני מסיימת לחפור.
כמו שבקריירה אין דפים מיותרים, גם בגברים אין.
כל גבר ילמד אתכן על עצמכן, לא פחות מעל עצמו.
ואז יגיע מישהו. מישהו שיידע שהדבר שמפרפר מולו על השולחן הוא הלב הכי יקר בעולם. מישהו שיפתח לכן את הדלת לא רק בדייט הראשון. מישהו שיקשיב לכן באמת, שיציע לכן מים לפני שימזוג לעצמו,
ויזכור שהקפה שלכן חייב להיות חזק והחביתה עשויה היטב, יסדר לכן מתחת לראש את הכרית ויגיד לכן שהבטן שלכן לא חייבת להיות מוחזקת.
המישהו הזה יציע לכן לשים את הראש בשקע של הכתף שלו, ויזכיר לכן כל יום מחדש, שככה – בדיוק כמו שאתן, ככה זה טוב.

2 תגובות

  1. באת לי בזמן, כמו תמיד.
    משובחת, כמו תמיד
    משאירה אותי עם המון מחשבות, כמו תמיד.
    תודה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספר הגברים – והיגדת לבתך

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

Pinterest

פוסטים אחרונים

תודה שבאתם.

הירשמו כאן כדי לקרוא אותי

בכל פעם שעולה פוסט חדש.