pleasurebeforebusiness.co.il logo

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

Pinterest

פוסטים אחרונים

בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר

בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר

בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר

בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר.
הליכת בוקר בנמל תל אביב, האייקון בצד ימין למטה הזכיר לי את הסמל של סיירת גולני

“איזה פרק ד’ את רוצה?”
ישבנו בבר פריזאי ביפו, ואז הוא שאל אותי את זה. זאת חתיכת powerful question – כלי שלמדתי בקורס האימון. שאלת עוצמה, שגורמת למתאמן לעצור רגע, לחשוב ולעכל. אז עצרתי רגע ארוך, ונזכרתי בנוסחה לזוגיות מעולה, שלמדתי בהרצאה של ארז מזרחי.

“בפרק ד’ אני רוצה אומ”ץ”
אמרתי לו. “תסבירי”. הוא ביקש. “אלה ראשי תיבות של נוסחת זוגיות, שלמדתי פעם ממישהו חכם”.
ה-“או” זה “אני מי שאני, ואתה מי שאתה”. אף אחד לא מנסה לשנות את השני, אפשר להביא את מי שאנחנו לשולחן, בלי עטיפות או מסיכות.
ה-“מ” זה “מענה לצרכים”. זה אומר שבזוגיות מיטיבה כל אחד מקבל מענה לצרכים שלו.
הזוגיות לא נועדה למלא את כל הצרכים, אבל הצרכים המהותיים שקשורים אליה – נענים.
ואחרון הוא ה-“צ” – “צמיחה”. בזוגיות טובה צומחים ביחד – אישית, זוגית, הורית, מקצועית.
כן. סטגנטציה ותקיעות הן טרן אוף בשבילי.

“בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר”
זה הסלוגן של סיירת גולני. כמה מתאים הוא לחיים בכלל ולזוגיות בפרט.
כי יש קטע כזה בזוגיות של פרק ב’ ואילך, שאין כללים ואין חוקים, וכל זוג הישר בעיניו יעשה –
עם או בלי מגורים משותפים, עם או בלי חשבון בנק משותף, עם או בלי מפגשים עם הילדים, פגישות של פעם בשבוע, שלוש או שבע.
והגמישות הזו והבחירה המוחלטת, בשילוב עם האומ”ץ, הזכירו לי את המשפט של נמרוד שיין על התמצית של פרק ב’ ואילך: “לא באנו לשנות, באנו ליהנות”.
המשפט היפה הזה אולי נשמע קליל ושטוח, אבל מי שהעבירו פרק א’ ארוך בניסיון עקר לשנות את בן או בת הזוג שלהם, או להשתנות בעצמם כדי להתאים לפורמט, מבינים כמה הוא לא.

“לא תעשי לך אלוהים אחרים”
זה היה לפני כמה שנים. התאהבתי חזק במישהו וסיפרתי עליו לחברה טובה –
כמה הוא חכם, ומוכשר, וכותב יפה ומצליח בעבודה שלו ומעניין וסקסי למות.
“גם את כזו” היא אמרה לי.
וחשבתי בלב שהיא סתומה ולא אובייקטיבית.
היא לא מבינה שהרגע תיארתי לה את כליל השלמות? מה הקשר אליי?
מאז למדתי שזאת חתיכת דרך כפולה.
החלק הראשון בדרך, הוא היכולת לראות את האור והשלמות שבי (מלשון שלם, לא מושלם), בדיוק באותה דרך שקל לי לראות אותה באחרים, מבלי לקחת אותם כמובנים מאליהם או להתעכב על השריטות והפגמים שלהם.
כי הכל שיקופים, וכאשר האיכויות שלי נראות לי מובנות מאליהן, אני מזמנת לחיי מציאות שבה הן מובנות מאליהן גם למי שסביבי.
החלק השני בדרך הוא לא לעשות לעצמי אלוהים אחרים. לא להיכנס all in למשהו או למישהו לפני שבדקתי היטב מה נמצא שם, אם יש בכלל פוטנציאל אמיתי לאומ”ץ.

: note to self - לא מובנת מאליה
note to self - לא מובנת מאליה

“אמ”ת”
עוד ראשי תיבות שלמדתי לגבי זוגיות, ולא אמרתי לו בבר הן אמ”ת. וגם זה חשוב לי ממש בפרק ד’: אינטימיות, מחויבות, תשוקה. כשאני עושה לי אלוהים אחרים, אני מתפתה לפעמים לשכוח שאסור לדלג על אף אות בנוסחה הזו. אסור להתחיל מהסוף.

“מי שעוזב את שהוא אוהב”
יהודה עמיחי הגאון כתב משהו יפה על אהבה.
משהו שמחייב אותי לזכור לעולם לא לעזוב את עצמי (שאני אוהבת), ולא להשאיר על הדרך אהבה עזובה.
זה שיר שבקריאה ראשונה עלול להיראות מדכדך.
כאופטימיסטית כמעט בלתי מנוצחת, אני מעדיפה לקרוא בו על דרך החיוב, ולדמיין אותי חוצה את הים הנבקע, מחובקת עם מישהו אמי”ץ ואמ”יתי לצידי.

מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב,
יִפְרֹשׂ אֶת חֲפָצָיו וְאֶת דְּבָרָיו לְיַד הַחַלּוֹן
וְיֹאמַר, זֶה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי.
מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב,
הַנִּסִּים יִקְרוּ לוֹ בִּמְהֻפָּךְ.
כָּל יַיִן יַהֲפֹךְ לְדָם,
וְכָל לֶחֶם לְאֶבֶן
וְיַם סוּף לא יִבָּקַע לְחַיִּים חֲדָשִׁים,
אֶלָּא יִשָּׁאֵר שָׁלֵם כַּזִּכָּרוֹן שֶׁאֵין לַעֲבֹר אוֹתוֹ,
שֶׁבּוֹ יִטְבַּע.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר.
הליכת בוקר בנמל תל אביב, האייקון בצד ימין למטה הזכיר לי את הסמל של סיירת גולני

“איזה פרק ד’ את רוצה?”
ישבנו בבר פריזאי ביפו, ואז הוא שאל אותי את זה. זאת חתיכת powerful question – כלי שלמדתי בקורס האימון. שאלת עוצמה, שגורמת למתאמן לעצור רגע, לחשוב ולעכל. אז עצרתי רגע ארוך, ונזכרתי בנוסחה לזוגיות מעולה, שלמדתי בהרצאה של ארז מזרחי.

“בפרק ד’ אני רוצה אומ”ץ”
אמרתי לו. “תסבירי”. הוא ביקש. “אלה ראשי תיבות של נוסחת זוגיות, שלמדתי פעם ממישהו חכם”.
ה-“או” זה “אני מי שאני, ואתה מי שאתה”. אף אחד לא מנסה לשנות את השני, אפשר להביא את מי שאנחנו לשולחן, בלי עטיפות או מסיכות.
ה-“מ” זה “מענה לצרכים”. זה אומר שבזוגיות מיטיבה כל אחד מקבל מענה לצרכים שלו.
הזוגיות לא נועדה למלא את כל הצרכים, אבל הצרכים המהותיים שקשורים אליה – נענים.
ואחרון הוא ה-“צ” – “צמיחה”. בזוגיות טובה צומחים ביחד – אישית, זוגית, הורית, מקצועית.
כן. סטגנטציה ותקיעות הן טרן אוף בשבילי.

“בכל מקום שנרצה, ובכל דרך שנבחר”
זה הסלוגן של סיירת גולני. כמה מתאים הוא לחיים בכלל ולזוגיות בפרט.
כי יש קטע כזה בזוגיות של פרק ב’ ואילך, שאין כללים ואין חוקים, וכל זוג הישר בעיניו יעשה –
עם או בלי מגורים משותפים, עם או בלי חשבון בנק משותף, עם או בלי מפגשים עם הילדים, פגישות של פעם בשבוע, שלוש או שבע.
והגמישות הזו והבחירה המוחלטת, בשילוב עם האומ”ץ, הזכירו לי את המשפט של נמרוד שיין על התמצית של פרק ב’ ואילך: “לא באנו לשנות, באנו ליהנות”.
המשפט היפה הזה אולי נשמע קליל ושטוח, אבל מי שהעבירו פרק א’ ארוך בניסיון עקר לשנות את בן או בת הזוג שלהם, או להשתנות בעצמם כדי להתאים לפורמט, מבינים כמה הוא לא.

“לא תעשי לך אלוהים אחרים”
זה היה לפני כמה שנים. התאהבתי חזק במישהו וסיפרתי עליו לחברה טובה –
כמה הוא חכם, ומוכשר, וכותב יפה ומצליח בעבודה שלו ומעניין וסקסי למות.
“גם את כזו” היא אמרה לי.
וחשבתי בלב שהיא סתומה ולא אובייקטיבית.
היא לא מבינה שהרגע תיארתי לה את כליל השלמות? מה הקשר אליי?
מאז למדתי שזאת חתיכת דרך כפולה.
החלק הראשון בדרך, הוא היכולת לראות את האור והשלמות שבי (מלשון שלם, לא מושלם), בדיוק באותה דרך שקל לי לראות אותה באחרים, מבלי לקחת אותם כמובנים מאליהם או להתעכב על השריטות והפגמים שלהם.
כי הכל שיקופים, וכאשר האיכויות שלי נראות לי מובנות מאליהן, אני מזמנת לחיי מציאות שבה הן מובנות מאליהן גם למי שסביבי.
החלק השני בדרך הוא לא לעשות לעצמי אלוהים אחרים. לא להיכנס all in למשהו או למישהו לפני שבדקתי היטב מה נמצא שם, אם יש בכלל פוטנציאל אמיתי לאומ”ץ.

: note to self - לא מובנת מאליה
note to self - לא מובנת מאליה

“אמ”ת”
עוד ראשי תיבות שלמדתי לגבי זוגיות, ולא אמרתי לו בבר הן אמ”ת. וגם זה חשוב לי ממש בפרק ד’: אינטימיות, מחויבות, תשוקה. כשאני עושה לי אלוהים אחרים, אני מתפתה לפעמים לשכוח שאסור לדלג על אף אות בנוסחה הזו. אסור להתחיל מהסוף.

“מי שעוזב את שהוא אוהב”
יהודה עמיחי הגאון כתב משהו יפה על אהבה.
משהו שמחייב אותי לזכור לעולם לא לעזוב את עצמי (שאני אוהבת), ולא להשאיר על הדרך אהבה עזובה.
זה שיר שבקריאה ראשונה עלול להיראות מדכדך.
כאופטימיסטית כמעט בלתי מנוצחת, אני מעדיפה לקרוא בו על דרך החיוב, ולדמיין אותי חוצה את הים הנבקע, מחובקת עם מישהו אמי”ץ ואמ”יתי לצידי.

מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב,
יִפְרֹשׂ אֶת חֲפָצָיו וְאֶת דְּבָרָיו לְיַד הַחַלּוֹן
וְיֹאמַר, זֶה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי.
מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת שֶׁהוּא אוֹהֵב,
הַנִּסִּים יִקְרוּ לוֹ בִּמְהֻפָּךְ.
כָּל יַיִן יַהֲפֹךְ לְדָם,
וְכָל לֶחֶם לְאֶבֶן
וְיַם סוּף לא יִבָּקַע לְחַיִּים חֲדָשִׁים,
אֶלָּא יִשָּׁאֵר שָׁלֵם כַּזִּכָּרוֹן שֶׁאֵין לַעֲבֹר אוֹתוֹ,
שֶׁבּוֹ יִטְבַּע.

Pinterest

פוסטים אחרונים

קפיצה לראש העמוד

תודה שבאתם.

הירשמו כאן כדי לקרוא אותי

בכל פעם שעולה פוסט חדש.