pleasurebeforebusiness.co.il logo

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

Pinterest

פוסטים אחרונים

גבר הולך לאיבוד

גבר הולך לאיבוד

גבר הולך לאיבוד

הגברים בוכים בלילה
הגברים בוכים בלילה, מהספר

גבריריות
רק לפני כמה חודשים נתקלתי במושג הזה – שילוב של המילים גבריות ושבריריות (ובאנגלית – Fragile Masculinity). זה הקסים אותי, וגרם לי לחשוב על הרגעים שהרגשתי קרבה מוחלטת לגברים שאהבתי. אחד מהם בכה מתסכול על מה שהיה נראה כמו ניסיון לניכור הורי. הוא היה גבר חסון וחזק וגדול פיזית, כזה שאפשר היה להישען עליו בכל סיטואציה אחרת. ואז הוא השתנק פתאום. ואחר כך בכה כשחזרנו, ואז כשקרתה טרגדיה איומה.
גבר אחר שאהבתי בכה כשקניתי לו מתנה שריגשה אותו, ואז כשנפרדנו בפעם הראשונה.
והשלישי בכה כשסיפר לי באחד הדייטים שלנו, על חבר שנהרג במלחמה.
אצל כולם היה איזה אינסטינקט בסיסי למחות מייד את הדמעות. לבלוע רוק.
להגיד במבוכה: “אין לי מושג למה נפתחו לי הברזים” או פשוט להסתיר את הפנים.
ואני דווקא אהבתי אותם יותר בכל אחת מהסיטואציות האלה.
הרגשתי שיש כאן אינטימיות.

גבר הולך לאיבוד

“מנספליינינג”
קוראים ליומן הגרפי שכתב איתי בן הרואה. הוא משך את עיניי בפסטיבל האיור בנחלת בנימין, כי חשבתי שהוא ספר פמיניסטי. ספר שמדגים את התופעה של mansplaining – הסגברה – הנטייה האוטומטית של חלק מהגברים להסביר לך דברים שאת לכאורה לא מבינה, פשוט כי את אישה.
אבל הפתעה – הספר הוא ניסיון של איתי להסביר, מנקודת מבטו הצנועה, איך נראים החיים של “גבר חדש” – רגיש, שפוחד מג’וקים, מתקשה עם פרידות, שמרגיש לפעמים שכופים עליו סקס או שמצפים רק ממנו להיות אקטיבי במהלכו. איך נראים חייו של גבר “מפותח”, בעולם שעובר טלטלה בכל הקשור ליחסי הכוחות בין גברים ונשים.

רגע של כנות
עם יד על הלב, רק את ואני כאן עכשיו – איך את מרגישה כשאת מגלה שהגבר שאיתך לא יודע לתקן או להרכיב דברים בבית? פוחד מג’וקים? מצפה שגם את תיזמי קרבה פיזית? בוכה? מנתח את הרגשות שלו ומביע אותם כמו שאת מביעה את שלך, או אפילו באופן מפורט ועשיר יותר?
מרויח פחות ממך?
האם זה עבורך turn off או turn on?
אם off, יש עוד עבודה על הפמיניזם שלך, סיסטר (גם על שלי, אל דאגה!).

הגברים בוכים בלילה

מתעוררים
לא סתם יצא “מתעוררים” של רון דהן אחרי “ערות” של תמר מור סלע.
לא סתם אחד הגברים הכי מעניינים שהכרתי בקורס האימון השיל מעליו בהדרגה את חליפת המאצ’ו והתחיל להנחות מעגלי גברים.
כי לא תמיד יש לגברים מקום לבטא את עצמם באופן מלא, דווקא לידינו, מי שעבורם הן במקרים רבים גם בת הזוג, גם המאהבת, גם האם, גם האחות וגם החברה הכי טובה.
לאפשר את המרחב הזה, זה פמיניזם שלם.

4 תגובות

  1. כתיבה מדהימה
    נתקלתי בכתיבה שלך בצורה מצחיקה מאוד…
    בעקבות לב שבור אבל לא נכנס לזה.
    נשארתי כי פשוט נהנה לקרוא.
    חג שמח

  2. שמחתי לקרוא שיש עוד כמוני. שאוהבת אותם יותר כשהם פורמים את חליפת השרירים ומתגלה שם לב אדום פועם. ואחריו יש את החשש שלי, של מה יקרה אחרי ההתערטלות הרגשית. בתקווה שהוא לא יבהל ויתרחק.

להגיב על יוסי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גבר הולך לאיבוד

רוצים עוד? הרשמה לבלוג כאן

קצת עלי 

סלאשרית – ביום – מנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק גלובליות, מאמנת קריירה, בשאר הזמן ולפעמים במקביל – כותבת, קוראת, פוקחת עיניים ולב, לומדת, עושה חיבורים בין אנשים, מגדלת (שתי בנות).
משתדלת לזכור שזו לא חזרה גנרלית, שהחיים זה עכשיו. נעים להכיר.

>>>>

Pinterest

פוסטים אחרונים

תודה שבאתם.

הירשמו כאן כדי לקרוא אותי

בכל פעם שעולה פוסט חדש.