עצים בבארי – כרמל הררי, מתוך פרויקט זכרון עוטף

שישה פרקי חיים, או: התחלה, אמצע, סוף והתחלה

את ההמלצה על הספר “מתנת הזוגיות הטובה“ של ניסים אמון קיבלתי בריטריט האחרון שהייתי בו, wisdom to lead מאחת המשתתפות.
זה ספר מצוין ומלא אינסייטים, אבל האינסייט הכי משמעותי שלי ממנו היה מעגל עץ התפוח.

עלה של “אוהב” ועלה של “לא אוהב”.

כל מי שהיה במערכת יחסים ארוכה או כמה שנים באותו ארגון, יודע שחיים שלמים או שנים רבות יכולים לעבור בין ה”אוהב” או יותר נכון “מאוהב” ל”לא אוהב”.

המעגל הזה גורם לנו צער גדול,
אבל על פי חכמי הטאו הוא מעגל טבעי ואינסופי,
שתקף לגבי כל דבר חי – מתא בגוף ועד כוכב בחלל.
מעגל עץ התפוח נע רק קדימה.

ההבנה הזו מעדנת את הצער, מייצרת הבנה
שאלה החיים, ושאין מה להילחם בטבע,
מקסימום לנסות להאריך את השהות בשלבים הטובים,
ועדיף להתחבר למעגליות שבו.

ההתחלה – הנצה וגדילה:

בשלב זה הנבט הצעיר עולה על פני האדמה.
באהבה זה שלב ההידלקות – כשנפגשים ויש ניצוץ.
בקריירה זה השלב של ההתאהבות בארגון, במנהל.ת או בתפקיד – כשהכל נראה ורוד בשיחת הטלפון הראשונה ובראיונות.
זו תקופה כיפית – מלאה משיכה והתלהבות.

בשלב הגדילה – בזוגיות – ניגשים זה לזה,
מדברים קצת, שותים שאבלי קר או סנגריה חמה,
מעמיקים את הקשר.
במערכת יחסים ארוכה, אם זה ממש מוצלח, האהבה עולה שלב ומטפסת לגבהים חדשים של אושר – עוברים לגור יחד.
בקריירה – ממשיכים לשרשרת ראיונות וחותמים
על חוזה.

האמצע – הפרי, ריקבון:

זו תקופה שהיא לרוב ארוכה יחסית, בה המערכת מבשילה ויש תולדה – כלומר תוצאה ויזיבילית.
עולים לבית שלך או שלו, עושים אהבה או רק מתחבקים ומתנשקים. בסטוץ זה כל הפרי.

באהבה ארוכה מתחתנים ומולידים ילדים.
בקריירה – נכנסים לעניינים ומתחילים לדלוור, לעשות אימפקט.

בשלב הריקבון – העץ מתחיל להיות חלול מבפנים, צפוד וחלש. זוהי לרוב התחלת הסוף,
ומשם אין כבר דרך חזרה.
בזוגיות זה השלב שבו פחות מתקשרים, יש כעסים ותסכולים, מה שדנה ספקטור כינתה פעם “הגופה בסלון” שמדלגים עליה.
בסטוץ זה השלב של חזרה הביתה ולפעמים גוסטינג.

גם בקריירה – זה השלב שבו יש תסכול ומרירות. המקום, התפקיד, המנהל.ת, התרבות הארגונית, היכולות להתפתח – הם לא מה שחשבת.

הסוף – מוות ואחסון:

המוות הוא סופו הבלתי נמנע של עץ התפוח,
בו מודיעים לכולם על סוף הזוגיות או על התפטרות.

המוות  הוא התקופה הקצרה והכואבת ביותר
בין כל ששת הפרקים – מוות של הקשר, של ההבטחה המוצהרת והפומבית להיות יחד לנצח,
סופה של תקופה, אכזבה וכישלון.

בתקופה זו חווים את הכאב, עושים סידורים אופרטיביים של הפרדת כוחות,
מודיעים לילדים / לקרובים / לעמיתים על סופה של תקופה.

אחריו מגיע שלב האחסון, בו הזרע ממתין להנצה חדשה. תקופת האחסון היא פרק הזמן שלוקח לנו לעלות מהמעמקים ולהגיע חזרה אל מישור ההתחלה הבסיסי.

בתחילת שלב זה (השבעה, השלושים, השנה)
צוללים למקום שאין בו אושר כלל.
רק בסופו, אחרי התנסויות והרפתקאות, מגיעים אל המוכנות להתחיל בהנצה / הרפתקת זוגיות או קריירה חדשה.

קצת יישומים:

למעגל הזה, שניסים אמון מכנה גם
“מסלול עגול של רכבת הרים” יש המון יישומים.
אפשר לזהות באמצעותו באיזה שלב נמצאות הזוגיות או הקריירה שלך.

אפשר להבחין כמעט מראש אם יש התאמה בשלב שבו אתם נמצאים –
האם הוא רק בתחילת שלב האחסון,
ומדבר על האקסית ללא הפסקה, בעוד את כבר בשלה להנצה חדשה?

האם את מאוהבת תמידית בשלב ההנצה ולא מעוניינת לגדול או לייצר פירות?

האם אתה יודע שהיחסים הזוגיים שלך כבר בריקבון מתקדם, אבל מסרב להיכנע למוות ולהתקדם?

כמה פירות את מייצרת בקריירה שלך?

האם את משאירה חותם או נרקבת ללא תוחלת?